הכנס ה 22 של העמותה להתפתחות הילד ושיקומו

בתחילתה של שנת 2019 נערך כנס מס’ 22 של העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו בשיתוף משרד הבריאות.

העמותה הישראלית להתפתחות הילד ושיקומו הוקמה בשנת 1991 בידי מס’ רופאים ומנהלי מכונים העוסקים בתחום התפתחותה ילד. מאז הקמתה שמה לה העמותה למטרה לייצג את אנשי המקצוע העוסקים בהתפתחות הילד ולספק שירותים, מידע וטיפול בילדי ישראל עם לקויות שונות ושיקומם מתוך כוונה לספק תמיכה והכוונה להורים ולילדים עצמם (מתוך אתר העמותה).

ביקרנו ביומו הראשון של הכנס מבין היומיים אך בהחלט אפשר לסכם כי מדובר בחוויה מרתקת. הכנס הפך למקום מפגש של אנשי מקצוע, הורים וכל מי שמעוניין להרחיב ידיעותיו ולהתעדכן בנעשה בארץ ובעולם בתחום התפתחות הילד. הכנס מהווה נקודה בה ניתן לנהל דיאלוג, לרכוש כלים ומיומנויות חדשות ולטעום מנושאים רבים במקביל במקום אחד.

השנה, הכנס נערך בבנייני האומה בירושלים, בליווי גשם וטמפרטורה נמוכה כיאה למקום, הגיעו מאות משתתפים מתחומי עיסוק שונים (רופאים ואחיות, קלינאיות תקשורת ומרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטים, דיאטניות, מנתחי התנהגות ועוד) ואפשר בהחלט לומר כי ועדת הכנס עשתה מאמצים רבים להפיק כנס מכובד ברמה גבוהה (קולינרית, עסקית, מקצועית וארגונית). בין הקפה והמאפה, הדוכנים והמציגים, הוקמו עמדות מיוחדות למיצגים מקצועיים אלקטרוניים בהם ניתן היה להתרשם מעבודות של תיאורי מקרה, מחלקות טיפוליות שתארו את העשייה או כלים חדשים בהתהוות. אחד מהמיצגים לכד את תשומת ליבי והוא עוסק בפיתוח ישראלי. בתחום הטיפול רוב הכלים שאנחנו עושים בהם שימוש הם כלים שנכתבו באנגלית ואנחנו משתמשים בהם כפי שהם או כלים מתורגמים שהותאמו לעיסוק הטיפולי כאן בישראל. מעטים הכלים שנכתבו על ידי ישראלים ועבור הקהל הישראלי לשימוש מקומי. צוות רב מקצועי בקופת חולים מאוחדת בנה שאלון מדיד שמתבסס על היבטים מוטוריים המספק תמונה תפקודית החל מגיל חמישה חודשים ועד שנה. שימוש בשאלון יהווה נדבך נוסף בדרך אל האיתור המוקדם של לקויות התפתחות בגיל הרך למרות שהקושי המוטורי אינו מהווה חלק מהקריטריונים לאבחנה.

בכנס השתתפו כמה וכמה אנשים עם צרכים מיוחדים שסיפקו הצצה מרתקת לחייהם, אפשרו לנו הקהל לחוות ביחד איתם דרך עיניהם את החיים והעבירו לנו מסר חשוב כמעט כמו כל מחקר או מאמר שדובר עליו בהרצאות המקצועיות. ראשונים היו אלו שצילמו את משתתפי הכנס והם ממרכז התעסוקה בכפר יונה, בוגרים עם צרכים מיוחדים שצילמו והפיקו מגנטים למזכרת בהפסקות בין ההרצאות. אחריהם היו הכשרונות העולים בתחום השירה כתיבה ויצירה שהופיעו על הבמה בשירה מרגשת. האחד כתב את המילים והשני הלחין ושר וברגע הזה- את כסאות הגלגלים כמעט שאי אפשר היה לראות מבעד לדמעות ההתרגשות שזלגו בקהל. אגב, זה היה אולי הכנס היחיד שבו העלייה לבמה במליאה המרכזית הייתה מובנית כדרגש לאדם עם כסא גלגלים וההולכים על שתיים היו אלו שהיו צריכים להתאים עצמם. אחרון היה פרופ’ טום שייקספיר שמלבד הייחוס המשפחתי המכובד, הציג בפנינו את משנתו לחיים, את הדרך בה גדל ואת תהליך השילוב בחברה כפי שהוא רואה אותו כאדם עם מוגבלות. הרצאה חובה לכל מי שמתאפשר לו, כמשולבים ומשלבים בחברה.

הנושאים שדובר בכנס היו- מהתפתחות פגים, התפתחות מוטורית, בעיות אכילה ותזונה, שיקום פיזיקלי, אבחון רפואי וגנטיקה, אוטיזם ולקויות תקשורת, הנגשה ותקשורת תומכת חליפית ועוד רבים. היו גם כמה אורחי כבוד כמו ח”כ אורלי לוי אבקסיס והגב’ ליהיא לפיד שהיה חשוב לראות את מעורבותם בתחום של ילדים עם צרכים מיוחדים.

לאחר סדרת הרצאות המליאה התפצלו המשתתפים לכמה מושבים מקבילים ונצפו כאלו שהתקשו לבחור ודילגו בין מושב למושב כי הכל היה באמת מעניין. בהתאם למידת החדשנות של המחקר או מידת העניין של המציג ניתן היה למנות את מספר הטלפונים הניידים שהורמו באוויר לצלם את המסך וברי המזל חזרו עם גלריית תמונות עשירה ומרתקת הביתה לקריאת המשך. לנסות ולסכם אם כך את ההיבטים המעניינים ביותר יהיה קשה ומאתגר ואולי אף חוטא לאמת ולכן מראש הסליחה אבל כמה נושאים שהוצגו ונרצה לסקר לפניכם:

רופא ילדים (פרופ’ שמעון ברק) דן בסוגייה של מיהו הילד הנורמלי והביא כמה זוויות ראייה לעניין: יאמר הפילוסוף: נורמלי הוא השכיח ביותר, יאמר המדען: נורמלי הוא מי שמצוי באמצע הפיזור הסטטיסטי, יאמר הפסיכיאטר: נורמלי הוא המושלם והאידיאלי ויאמר הפסיכולוג (פרויד): כי הנורמלי הוא הסטנדרט מעבר להישגו של האדם. אם כן מיהו הצודק ואולי כולם יחדיו?

סקירת המצב בתחום האבחון בקרב רופאי ילדים אשר מפנים לבירור נוסף מעלה כי במחצית מהילדים לא מאובחנים לפני הגיעם לגיל הגן, רוב הילדים עם ליקוי שפתי קוגניטיבי לא מזוהים בזמן, 70% מהילדים עם נכות התפתחותית לא יזוהו עד גיל 5 כשהם מבקרים אצל רופא המשפחה ופרופ’ ברק סקר את הסיבות לכך (רמז, התמידו בביקורים שלכם אצל רופא ילדים אחד וצרו איתו קשר מתמשך). כל זאת בהיעדר פנייה אישית של המשפחה למאבחן המתמחה בלקויות התפתחויות בגיל הרך.

בקרב קבוצת המטפלים בתחום האוטיזם הוצגו תוכניות התערבות שמתמקדות בתחומי הקושי העיקריים של ילדים צעירים על רצף האוטיזם בסביבת הגן והראו כי חל שיפור במיומנויות משחק, כישורי שיח ופיתוח קשרי ידידות בין הילדים לבין עצמם בתום התערבות ממוקדת. ההתערבות בוצעה על ידי מטפלת ייעודית לכך בסדרת מפגשים ממוקדת ותוכנית מובנית ללמידה בקבוצה מעורבת (SPIC, ילדים עם התפתחות תקינה בשילוב ילדים על רצף האוטיזם), (פרופ’ נירית באומינגר).

במושב שעסק בנושא עקביות באבחנה של רצף האוטיזם לאורך זמן, הוצג מחקר שעקב אחרי 213 נבדקים מאובחנים בגילאים 2,3 ו19 שנים נמצא כי 16% מהנבדקים לא הציגו לקויות בולטות בבדיקה האחרונה ו כי 9% לא הציגו קשיים שמזוהים עם רצף האוטיזם. מידת ההתקדמות של הנבדקים בין הגילאים שנתיים לשלוש היה המנבא המשמעותי ביותר למידת התפקוד הקוגניטיבי בגיל 19. (2014) ובמחקר אחר שעסק בבדיקת עקביות באבחנה על פי כלי סינון (שאלון הורים) לאורך זמן (בטווח זמן של 4-12 חודשים), נבדקו כ650 ילדים בין הגילאים 17-36 חודשים ונמצא כי 76% מהנבדקים שמרו על עקביות בקטגוריה בשתי המדידות,בקבוצה זו נמצאה החמרה בתחום של התנהגויות סטראוטיפיות וכן בתחום החברתי עם זאת נמצא שיפור בתחום השפה, 11% מהילדים עברו מקטגוריה של התפתחות תקינה לקטגוריה של סיכון לאבחנה על רצף האוטיזם. (2017) (פרופ’ בן יצחק ופרופ’ דרומי).

אהבנו גם את הציטוט של ד”ר לידיה גביס, יו”ר הכנס בדברי הפתיחה שלה, לזכרו של הסופר הדגול עמוס עוז ז”ל, מתוך “סיפור על אהבה וחושך”: “התורשה וגם הסביבה שחינכה אותנו וגם המעמד החברתי, כל אלה הם כמו קלפים שאותם מחלקים לך באופן עיוור לפני התחלת המשחק. בזה אין שום חופש: העולם נותן ואתה פשוט לוקח את מה שנתנו לך, בלי שום אפשרות לבחור. אבל השאלה היא מה כל אחד עושה בכלים שחילקו לו? הלא יש מי שמשחק באופן יוצא מן הכלל בקלפים לא כל כך טובים, ויש מי שבדיוק להיפך-מבזבז ומפסיד הכול אפילו בקלפים נפלאים. וזהו כל החופש שלנו: החופש איך לשחק בקלפים שחילקו לנו. אבל גם החופש איך לשחק, תלוי באופן אירוני במזל של כל אחד, בסבלנות, בתבונה, באינטואיציה, בהעזה”. שחקו טוב בקלפים שלכם!

מאת: גילי יהב.

הכנס ה 22 של העמותה להתפתחות הילד ושיקומו

אנחנו פה בשבילך

תוכניות והכשרות

בואו נדבר

תוכניות והכשרות

בואו נדבר

הצהרת נגישות

הצהרת נגישות