ילדים עם עיכוב התפתחותי החווים אתגרים תפקודיים בגיל הרך לעיתים זקוקים למערכת תמיכה חינוכית משמעותית יותר מילד שהתפתחותו תקינה. לטובת התאמת הצרכים לילדים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים למבנה חינוכי אישי יותר, הוקמו לאורך השנים במערכת החינוך מסגרות מגוונות שמספקות טיפולים פרא רפואיים ותוכניות שמותאמות באופן אישי לכל ילד והאתגרים שהוא חווה. מטרת העל בהתאמת המסגרת החינוכית לילד היא ביצירת אווירה נעימה מקדמת ומצמיחה עבור הילד לטובת שילובו בעתיד בחברה בהצלחה.

כל ילד הוא עולם ומלואו וילדים עם צרכים מיוחדים מתנהלים באופן כל כך מגוון כך שקשייו של כל ילד באים לידי ביטוי באופן אחר. על כן כל אחד זקוק לטיפול מעט שונה ולטובת התאמת הצרכים האישיים של כל אחד מהילדים מתקיימות ועדות חינוכיות בחצי השני של השנה ומותאמת המסגרת החינוכית לשנת הלימודים שלאחריה. בעבר, ועדות שעסקו בבחירת המסגרת החינוכית והסל התומך לילדים עם צרכים מיוחדים נקראו ועדות השמה ושילוב, היום הועדה נקראת ועדת אפיון וזכאות והיא מכילה בתוכה את הבחירה של המסגרת החינוכית וסל התמיכה הרלוונטי לכל ילד. סל התמיכה יכלול בין השאר: שעות סייעת משלבת במקרה של השמה בשילוב יחידני וכן טיפולים מגוונים כגון: הוראה מתקנת, מורת או גננת שילוב, קבוצת מיומנויות חברתיות וטיפולים פרא רפואיים נוספים.

בין החודשים מרץ עד מאי בכל שנה מתקיימים זימונים לוועדות אפיון וזכאות ברשויות המקומיות שמטרתן לבחון את מידת ההתאמה של הילדים (מעל גיל 3, גיל חינוך חובה) למערכת של חינוך מיוחד על גווניה.

הוועדה מוסרת להורי התלמיד מידע לגבי השירותים שהתלמיד זכאי לקבל בכל מסגרת חינוכית שבה ילמד. ההורים יכולים לבחור את סוג המסגרת שבה ילמד התלמיד מבין 3 האפשרויות הבאות: כיתה רגילה במוסד חינוך רגיל, כיתה במוסד חינוך רגיל שניתנים בה שירותי חינוך מיוחדים (גני שפה וגני תקשורת, גני עיכוב התפתחותי וגנים אבחוניים), מוסד חינוך מוכר שניתנים בו שירותי חינוך מיוחדים (כיתות תקשורת, כיתות ליקויי למידה ועוד).

סמכויות הוועדה הן לקבוע את רמת התפקוד והצרכים של התלמיד עם המוגבלות הפונה לוועדה בהתאם להערכת תפקודו בתחומים הקוגניטיבי, הלימודי, השפתי, הרגשי והחברתי ובתחום התקשורת, העצמאות התפקודית וההתארגנות. לדון בזכאותו של התלמיד לקבל שירותי חינוך מיוחדים במוסד החינוכי בשל מוגבלות אחת או יותר, המשפיעה על תפקודו ולקבוע את הרכב סל השירותים של תלמיד הלומד בחינוך הרגיל שנמצא זכאי לשירותי חינוך מיוחדים בהתאם לצרכיו.

לוועדה ניתן להפנות תלמיד עם מוגבלות (לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגותיות ורגשיות, עיכוב התפתחותי או שפתי, חשד למוגבלות שכלית התפתחותית), הלומד במסגרת חינוך רגיל, לאחר תהליך של התערבות ותמיכה לקידום תפקודו בחינוך הרגיל, שמופנה לבחינת זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים בגן או בכיתה לחינוך רגיל, בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או בגן או בבית ספר לחינוך מיוחד. או תלמיד עם מוגבלות (מוגבלות על רצף האוטיזם, עיוורון או מוגבלות בראייה, חירשות או מוגבלות בשמיעה, מוגבלות שכלית התפתחותית, מוגבלות פיזית, הפרעות נפשיות, מחלות ותסמונות נדירות) שמופנה לבחינת זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים בגן או בכיתה לחינוך רגיל, בכיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל או בגן או בבית ספר לחינוך מיוחד. או תלמיד הלומד בכיתה או במוסד חינוך מיוחד שמופנה לבחינת זכאותו לשירותי חינוך מיוחדים בחינוך הרגיל.

לוועדה כזו תוזמן משפחתו של הילד באם הוא מגיע אל החינוך המיוחד מהחינוך הפרטי (התחנך בביתו או בגן פרטי) ובין אם הוא מגיע אל החינוך המיוחד מהחינוך הרגיל (מעבר מגן רגיל תת חובה לגן מיוחד תת חובה). השאיפה החינוכית של המערכת הינה למצוא את הילד בחינוך הרגיל עם התאמות ייחודיות אבל במידה והילד חווה קושי הוא יועבר למסגרת קטנה ומותאמת יותר לטובת קידומו.

רמת התפקוד של התלמיד תקבע על ידי החלטת ועדת זכאות ואפיון, תוך התייחסות לנתון שהתקבל בשאלון רמת תפקוד (ראמ”ה) כמכוון את ההחלטה על רמת התפקוד. רמת התפקוד רלוונטית במיוחד להורה שבוחר שילדו ילמד בשילוב יחידני, שכן רמת התפקוד שתקבע תשפיע על היקף סל השירותים האישי (היקף התמיכה) שיקבל התלמיד.

ישנן 4 רמות תפקוד שיכולות להיקבע בקרב ילדים המאובחנים על רצף האוטיזם, ובכל אחת מהן נקבע מינימום שעות סיוע בחוק החינוך המיוחד (לפירוט על קביעת חלוקת הסל האישי לשעות הוראה, שעות טיפול ושעות סיוע, ראו בהמשך): רמת תפקוד 1 (במידת הצורך שעות סיוע לפי הנחיות חוזר מנכ”ל), רמת תפקוד 2 (8 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות), רמת תפקוד 3 ( 16 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות), רמת תפקוד 4 (24 שעות סיוע לשבוע לכל הפחות)

חשוב לדעת כי לפי התיקון לחוק החינוך המיוחד, ההחלטה על סוג המסגרת החינוכית – עוברת לידי ההורים. לאחר שוועדת הזכאות והאפיון קובעת את זכאותו של התלמיד לשירותי חינוך מיוחדים, היא תמסור להורי התלמיד מידע בכתב בדבר פירוט השירותים שהתלמיד זכאי לקבל בכל מסגרת חינוכית שבה ילמד וההורים יבחרו מבין אפשרויות אלה את המסגרת החינוכית שבה ילמד בנם ויודיעו על בחירתם בתוך 14 יום מיום שנודע להם על קביעת הוועדה שבנם זכאי לשירותי חנ”מ.

לסיכום, חשוב להגיע לוועדות השונות עם אג’נדה, חשוב לקבל החלטה משפחתית תוך התייעצות עם אנשי מקצוע לגבי הצרכים של הילד בשנת הלימודים הבאה ולגבש עמדה ברורה לגבי התמיכה לה הוא זקוק. כשהורי הילד מגיעים אל הועדה והם מציאותיים, מכירים בחוזקות אך גם בחולשות, מבקשים מהועדה להתחשב בצרכים הייחודיים של הילד ויודעים להעיד עליהם בפירוט- הועדה נוטה להתחשב ולקחת בחשבון את דעת המשפחה. חשוב גם להכיר את הזכויות שהילד המיוחד זכאי להן על מנת להיות מסוגלים לנהל דיון בגובה העיניים עם חברי הועדה. טיפ אחרון: חשוב להיות בתקשורת ישירה וטובה ככל שניתן עם אנשי החינוך אשר מטפלים בילד בשנה הנוכחית ומעבירים חוות דעתם לוועדה לצורך קבלת  ההחלטה.

עומדים בפני ועדה? רוצים להתייעץ ולהגיע מוכנים? אנו מזמינים אתכם לתאם פגישת יעוץ. צרו קשר כאן או חייגו: 036737333

אם תרצה להוסיף קישור או לכתוב כי המאמר נכתב מתוך המידע שפרסם משרד החינוך:

https://pob.education.gov.il/Talmidim/special-education/Pages/Entitlement-Committee.aspx