תחילת שנת הלימודים היא תקופה מאתגרת עבור כל ילד, אך עבור ילדים על הרצף האוטיסטי, האתגר עשוי להיות משמעותי במיוחד. השינוי בשגרה, הסביבה החדשה, והציפיות החברתיות והלימודיות יכולים לעורר רגשות של לחץ וחרדה. הנה כמה המלצות להקניית מיומנויות רגיעה, שיסייעו לילדכם להתמודד טוב יותר עם האתגרים הצפויים.
מאת: סיון זילבר – מרצה בבית ליאור, מנתחת התנהגות רגשית ומורה ליוגה ומיינדפולנס – מרכז ״שמיים כחולים״
יצירת שגרה יומית ברורה ומובנית
ילדים בכלל, וילדים על הרצף האוטיסטי בפרט, מרגישים בטוחים יותר כאשר הם יודעים מה צפוי להם. יצירת שגרה ברורה ועקבית יכולה לסייע רבות בהפחתת חרדה ובהגברת תחושת השליטה.
כיצד ליישם:
1. צרו לוח זמנים ויזואלי מפורט המתאר את סדר היום בבית הספר/ בגן ובבית.
2. השתמשו בתמונות, סמלים או איורים פשוטים לייצוג כל פעילות. וודאו שהייצוג ברור ומובן לילדכם. הוסיפו כיתוב מתחת לתמונה.
3. כללו בלוח הזמנים גם זמנים למנוחה ורגיעה. שתפו את הילד בבחירת הפעילות לרגיעה ככל שניתן.
4. סקרו את הלוח יחד מדי ערב ובוקר, תארו את הנעשה בתמונות, הסבירו בסבלנות כל שלב ותנו לילד הזדמנות לשאול שאלות.
5. אם יש שינויים בלוח הזמנים, עדכנו את הילד מראש ככל האפשר והסבירו את הסיבה לשינוי.
6. שבחו את הילד על עמידה בלוח הזמנים ועל גמישות במקרה של שינויים.
זכרו, הסתגלות לשגרה חדשה לוקחת זמן. היו סבלניים והתמידו בשימוש בלוח הזמנים הוויזואלי גם אם לא נראות תוצאות מיידיות וגם כשלא נראה שהעיסוק בלוח תורם, מדובר בהמלצה של מניעה.
טכניקות נשימה פשוטות ויעילות
נשימות עמוקות ומודעות הן כלי יעיל להרגעה ולהפחתת לחץ. עם זאת, ללמד ילדים על הרצף האוטיסטי טכניקות נשימה עשוי להיות מאתגר עבור חלק מהילדים. הנה שיטה מובנית ללימוד טכניקת נשימה בסיסית:
ספירת נשימות – שיטה מובנית ללימוד:
1. הכנה: בחרו זמן רגוע ומקום שקט. הסבירו לילד שאתם הולכים ללמוד “משחק נשימה” שיכול לעזור להרגיש יותר רגוע. תזכורת – אנו מלמדים את הילד את הנשימה לא בזמן לחץ.
2. הדגמה: הראו לילד כיצד אתם לוקחים נשימה עמוקה. הגזימו מעט בתנועת החזה והבטן כדי שהילד יוכל לראות בבירור.
3. הסבר: הסבירו ששאיפה זה הכנסת אוויר פנימה דרך האף והצביעו על האף, ונשיפה זה הוצאת אוויר החוצה דרך הפה והצביעו על הפה.
4. תרגול: אמרו – ״בוא ננשום יחד, שאיפת אוויר פנימה דרך האף, והוצאת אוויר החוצה דרך הפה, 1. ושוב, שאיפת אוויר פנימה דרך האף, והוצאת אוויר החוצה דרך הפה, 2. …״ תתחילו בהתחלה עם 3-5 נשימות והמשיכו לפי יכולת הילד.
5. שילוב בשגרה: הפכו את תרגול הנשימות לחלק מהשגרה היומית, למשל לפני השינה או אחרי ארוחת הצהריים.
6. חיזוקים: שבחו את הילד על השתתפותו ומאמציו. אפשר להשתמש במדבקות על עצם התרגול או במהלך התרגול או טבלת מעקב לתיעוד התרגול.
7. הכללה: כשהילד מתחיל להבין את הטכניקה, תרגלו אותה במצבים שונים – באוטו, אצל קרובי משפחה. הסבירו שאפשר להשתמש בנשימות האלה בכל מקום כשמרגישים לחץ, פחד או התרגשות.
זכרו, כל ילד לומד בקצב שלו. היו סבלניים והתאימו את קצב הלימוד ליכולות ולצרכים של ילדכם.
עבור ילדים על הרצף שמתקשים להבין מושגים מופשטים כמו “שאיפה” ו”נשיפה”, ניתן להשתמש בגישות מוחשיות יותר ולתרגל נשימות מרגיעות:
1. שימוש בחפצים:
– השתמשו בנוצה או פיסת נייר קטנה מגולגלת. הדגימו כיצד “לנשוף” עליה כדי להזיז אותה.
– השתמשו בבועות סבון. הדגימו כיצד “לנשוף” כדי ליצור בועות.
השתמשו בספירה לאחור או ספירה קדימה ו/או בטיימר מצלצל כדי להמחיש את משך השאיפה/ הנשיפה
2. תנועות גוף:
– הניחו יד על הבטן ו”נפחו” אותה כמו בלון בזמן הכנסת אוויר, ו”הוציאו” את האוויר מהבלון.
– הרימו ידיים למעלה בזמן הכנסת אוויר, והורידו אותן בזמן הוצאת אוויר. מומלץ לתרגל בעמידה.
3. קולות:
– השמיעו קול “הווווו” ארוך בזמן הוצאת אוויר.
– השתמשו במשרוקית או חליל פשוט להדגמת הוצאת אוויר.
4. שימוש בעזרים מוחשיים :
– הכינו כרטיסיות עם תמונות המראות את שלבי הנשימה, מומלץ לעשות שימוש בתמונות של הילד עצמו.
– השתמשו בסרטונים קצרים המדגימים נשימות עמוקות.
זכרו להיות סבלניים ולחזור על הפעולות באופן עקבי. התמקדו בחיזוקים חיוביים לכל ניסיון או התקדמות, גם אם קטנה. עם הזמן, הילד עשוי להתחיל להבין ולחקות את הפעולות, גם אם לא מבין את המושגים המופשטים.
שימוש בחפצים מרגיעים ולימוד זיהוי מצבי לחץ
יצירת פינת רגיעה:
פינת רגיעה היא מקום בטוח שבו הילד יכול להירגע ולהתאושש ממצבי לחץ. אולם, חשוב לא פחות ללמד את הילד לזהות מתי הוא זקוק להפסקת רגיעה.
1. בחרו פינה שקטה בבית.
2. מלאו אותה בפריטים מרגיעים כמו כריות רכות, שמיכת משקולת, צעצועים לחיצים, אוזניות מבטלות רעשים, ספרים אהובים, או חפצים מרגיעים אחרים שהילד אוהב.
3. שקלו להוסיף פוסטר או כרטיסיות עם תזכורות לטכניקות הרגעה.
יצירת “ערכת חושים”:
ילדים על הרצף האוטיסטי יכולים להגיב באופן ייחודי לגירויים חושיים שונים. חשוב לזהות אילו גירויים מרגיעים את ילדכם.
סוגי גירויים לניסוי:
– מגע: טקסטורות שונות, בדים רכים, כדורים לחיצים, שמיכת משקולת.
– ראייה: אורות עמומים, בקבוקי הרגעה, אקווריום, תמונות מרגיעות.
– שמיעה: מוזיקה שקטה, צלילי טבע, אוזניות מבטלות רעשים.
– ריח: ריחות אהובים.
– טעם: מציצת סוכריות מנטה, לעיסת מסטיק.
– תנועה: נדנוד בכיסא נדנדה, סיבוב בכיסא מסתובב.
לאחר שזיהיתם את הגירויים המרגיעים, ניתן להכין ערכה קטנה שהילד יוכל לקחת לבית הספר:
1. בחרו תיק או קופסה קטנה ונוחה לנשיאה.
2. הכניסו פריטים קטנים שמייצגים את הגירויים המרגיעים שזיהיתם (למשל, כדור לחיץ קטן, בקבוקון ריח מרגיע, אוזניות קטנות).
3. הוסיפו כרטיסיה עם תזכורת לטכניקות הנשימה שלמדתם.
4. תרגלו עם הילד מתי וכיצד להשתמש בערכה.
זכרו, מה שמרגיע ילד אחד עלול להיות מעורר עבור ילד אחר. היו קשובים לתגובות הייחודיות של ילדכם והתאימו את הגירויים בהתאם.
לימוד זיהוי מצבי לחץ: ההמלצות המפורטות יוכלו לאפשר לכם המבוגרים ללמד את הילדים לזהות את תחושת הלחץ כדי להיות מסוגל לבחור לעצמו את האסטרטגיה הנכונה להפחתתה לחץ.
1. שיחה על רגשות: דברו עם הילד על רגשות שונים. השתמשו בתמונות או איורים להמחשה.
2. מפת גוף: ציירו יחד קווי מתאר של גוף ובקשו מהילד לצבוע היכן הוא מרגיש תחושות שונות (למשל, אדום לכעס בידיים, כחול לעצב בבטן).
3. יומן תחושות: צרו יומן פשוט שבו הילד יכול לתעד איך הוא מרגיש בזמנים שונים ביום.
4. סולם לחץ: צרו סולם ויזואלי מ-1 עד 5 או מ-1 עד 10 שמייצג רמות שונות של לחץ. השתמשו בצבעים או פרצופים להמחשה.
5. זיהוי סימנים פיזיים: למדו את הילד לזהות סימנים גופניים ללחץ כמו דופק מהיר, הזעה, או כאב בטן.
6. תרגול תרחישים: שחקו משחקי תפקידים עם תרחישים שונים והתאמנו בזיהוי רגשות ורמות לחץ.
7. חיזוקים: עודדו ושבחו את הילד כשהוא מזהה בעצמו שהוא זקוק להפסקת רגיעה.
זכרו, למידת זיהוי מצבי לחץ היא תהליך. היו סבלניים והדגישו כל התקדמות, גם אם קטנה.
לאחר הכנת ערכת רגיעה וזיהוי מצבים המעוררים רגשות עזים, חיוני לשתף את הצוות החינוכי. קבעו פגישה עם המחנכת והיועצת כדי להסביר את תכולת הערכה, מטרתה, וכיצד היא מסייעת לילדכם. שתפו מידע על סימני הלחץ הייחודיים של הילד והאסטרטגיות היעילות עבורו. בקשו מהצוות לאפשר לילד גישה לערכה בעת הצורך ושקלו להציע הדרכה קצרה על השימוש בה. קביעת פגישות מעקב תסייע בעדכון ושיפור השימוש בערכה לאורך השנה. זכרו, המטרה היא ליצור סביבה תומכת המאפשרת לילד להשתמש בכלי הרגיעה כשהוא זקוק להם, תוך שיתוף פעולה הדוק עם הצוות החינוכי.
שימוש בסיפורים חברתיים
סיפורים חברתיים הם כלי יעיל במיוחד עבור ילדים על הרצף האוטיסטי. הם מספקים הסבר ברור ומובנה על מצבים חברתיים ורגשיים מורכבים, ומציעים דרכי התמודדות מתאימות.
כיצד ליצור וליישם סיפורים חברתיים:
1. זיהוי מצבים: חשבו על מצבי לחץ נפוצים שילדכם חווה בבית הספר (למשל, מעבר בין כיתות, ארוחת צהרים, או שיעור חינוך גופני).
2. כתיבת הסיפור:
– התחילו בתיאור המצב: “בשעה 10:00 יש הפסקה. כל הילדים יוצאים לחצר.”
– תארו מה אחרים עשויים לחשוב או להרגיש: “חלק מהילדים שמחים לשחק, אחרים מעדיפים לנוח.”
– הציעו תגובות אפשריות: “אם אני מרגיש לחוץ, אני יכול לנשום עמוק או לשבת בפינה שקטה.”
– סיימו בחיוב: “כשאני משתמש בטכניקות הרגיעה, אני מרגיש יותר טוב.”
3. שימוש בוויזואליזציה: הוסיפו איורים פשוטים או תמונות להמחשת הסיפור.
4. קריאה משותפת: קראו את הסיפור יחד עם ילדכם מספר פעמים. עודדו אותו לשאול שאלות ולהביע את מחשבותיו.
5. תרגול: שחקו משחקי תפקידים המבוססים על הסיפור. תנו לילד להתנסות בתגובות השונות.
6. עדכון: התאימו את הסיפור לפי התגובות של הילד והתקדמותו.
זכרו, הסיפורים צריכים להיות קצרים, ברורים ומותאמים אישית לילדכם. ניתן לפנות למנתחת התנהגות ליצירת הסיפור.
סיכום
הקניית מיומנויות רגיעה לילדים על הרצף האוטיסטי היא תהליך מתמשך הדורש סבלנות, התמדה ויצירתיות. זכרו את הנקודות הבאות:
– כל ילד הוא ייחודי. מה שעובד לאחד לא בהכרח יעבוד לאחר.
– התאימו את האסטרטגיות לצרכים הספציפיים של ילדכם.
– היו סבלניים – רכישת מיומנויות חדשות דורשת זמן ותרגול.
– חגגו כל התקדמות, גם אם קטנה.
– שתפו פעולה עם צוות בית הספר ליצירת סביבה תומכת ועקבית.
– המשיכו לתרגל ולחזק את המיומנויות גם בתקופות רגועות.
– היו גמישים ופתוחים לשינויים והתאמות לפי הצורך.
בנוסף, חשוב לזכור שילדים לומדים בעיקר מצפייה והתנסות. הדגימו שימוש בטכניקות רגיעה בחיי היומיום שלכם, תוך הסבר קולי של מחשבותיכם ופעולותיכם. הקדישו זמן קצר מדי יום לתרגול משותף של הטכניקות, גם ברגעים רגועים, והפכו זאת לפעילות משפחתית נעימה. צרו סימולציות של מצבי לחץ קלים והתקדמו בהדרגה למצבים מאתגרים יותר. תנו משוב חיובי לכל ניסיון של הילד להשתמש בטכניקות, ועודדו אותו לשתף את חוויותיו. היו פתוחים להתאמות אישיות של הטכניקות לפי צרכי ורצונות הילד. ככל שהתרגול יהפוך לחלק טבעי יותר מהשגרה, כך יקל על הילד ליישם את הטכניקות ברגעי לחץ אמיתיים.
עם תמיכה והכוונה מתאימה, ילדכם יוכל לפתח כלים יעילים להתמודדות עם לחץ, שישרתו אותו לאורך כל חייו. זכרו שאתם לא לבד בתהליך הזה – אל תהססו לפנות לאנשי מקצוע, קבוצות תמיכה או מקורות מידע נוספים לעזרה ותמיכה נוספת.
בהצלחה לכם ולילדכם בשנת הלימודים החדשה!