התמודדות עם בעיות שינה

הפרעות בשינה מופיעות אצל ילדים על רצף האוטיזם בשכיחות של 44%-83%, ביחס לשכיחות של 1%-6% בכלל אוכלוסיית הילדים. יש מה לעשות!

מהן הפרעות בשינה?

ילדים על רצף האוטיזם מתאפיינים בקשיים תקשורתיים חברתיים והתנהגותיים אבל לא רק. ככל שהמחקר מתקדם והמעקב אחרי ילדים, מתבגרים ובוגרים מתאפשר, מתחילים להתגבש מאפיינים שכיחים אשר מזוהים עם ילדים על הרצף ואנחנו יכולים למצוא אותם בקרב חלק מהמאובחנים.

הפרעות בשינה הם אחד מהמאפיינים האלו. הפרעות בשינה מופיעות אצל ילדים על רצף האוטיזם בשכיחות של 44%-83%, ביחס לשכיחות של 1%-6% בכלל אוכלוסיית הילדים.

הפרעות בשינה עשויות לבוא לידי ביטוי בקושי בהירדמות או הירדמות בשעה מאוחרת מאוד ביחס לגילו של הילד, יקיצות מרובות לאורך הלילה והישארות בזמן עירות בכל יקיצה כזו למשך זמן ארוך מעבר לדקות בודדות, יקיצה מוקדמת בבוקר או לפנות בוקר ועייפות במהלך היום, כל אלו מקשים באופן משמעותי על איכות חייהם של הילדים ובני משפחותיהם ובאופן עקיף גם על ההתקדמות שלהם ומימוש הפוטנציאל שלהם במסגרת הטיפול שהם מקבלים. הפרעות בשינה בילדים עם צרכים מיוחדים עלולות, כמו אצל כל אדם, לגרום או להחמיר קשיים קוגניטיביים ובעיות התנהגות. שנית, ובמיוחד בילדים עם צרכים מיוחדים, במרבית המקרים כאשר הם ערים בלילה הם מצריכים נוכחות מבוגר איתם והשגחה, דבר המקשה מאוד על תפקוד המבוגרים האחראים עליהם ביום שלמחרת.

למה מתפתחות הפרעות בשינה?

כמו בכל תחום מחקר הנוגע לרצף האוטיזם, גם בימנו רב הנסתר על הגלוי ורבות ההשערות על הממצאים. יש שיאמרו כי הפרעות בשינה הינן פועל יוצא של נוירולוגיה שונה, יש שיאמרו כי אלו פועל יוצא של הפרשה כימית שונה, הפרשה בלתי סדירה של הורמון השינה – מלטונין שנמצא אצל כל אחד מאיתנו ומשתחרר בעת הירדמות, ויש שיאמרו כי מדובר על וריאציה של בעיית התנהגות שהסלימה ולא טופלה כראוי. אולי אף שילוב של כמה סיבות יחד. כך או כך, יש לנסות ולהתמודד עם הפרעות השינה ולשאוף ליציבות בהרגלי השינה לאורך זמן, לטובתו של הילד ומשפחתו.

בעיות שינה בקרב ילדים עם אוטיזם

איך מטפלים בהפרעות בשינה?

קודם כל אוספים מידע: בניתוח התנהגות יישומי השלב הראשון של כמעט כל התערבות הוא איסוף נתונים. נרצה להבין ולדעת מה היקף ומאפייני הפרעות השינה. נקח דף ועט ונתחיל לרשום בכל יום: מתי ישן בצהריים אם נוהג לישון? כמה זמן ישן ומתי קם? האם זו הייתה יקיצה טבעית? מתי הלך לישון בערב? מה הייתה סביבת השינה ? (האם נרדם על הספה מול הטלויזיה, האם אבא מרדים אותו, האם צופה במסך בעת ההירדמות ועוד), אם היו יקיצות באילו שעות התרחשו? כמה זמן נשאר ער? מה עשו בני המשפחה בעת היקיצה? מי נשאר איתו ומה נעשה בזמן העירות (האם קיבל משהו לאכול או לשתות? האם צפה במסך, האם משחקים ביחד , מנסים להרדים חזרה ועוד), איך הקיץ בבוקר? האם באופן טבעי או שנזדקק לסיוע מהמבוגרים? מה היה מצר הרוח בבוקר בעת היקיצה? איך הייתה התנהלותו במהלך הבוקר? והלמידה או ההתנהלות בפעילות הראשונה במהלך היום? עוד נרצה לדעת מהם הרגלי השינה של שאר בני המשפחה (האם יש רעש ותנועה בבית עד שעה מאוחרת? האם חולק חדר עם אח גדול או תינוק? וכו), נרצה לדעת אם יש מאפיינים משפחתיים חשובים שנוגעים לנושא השינה כגון אמא אחות שיוצאת לעבודה בלילות.

מייצרים הרגלים נכונים: מתחילים בניתוח של המידע שנאסף בשלב הקודם ומשתדלים לייצר סדרה של הרגלים נכונים בנושא השינה. אין צורך במנתח התנהגות או איש מקצוע אחר שיאמר כי שינה בשעה מאוחרת מזיקה לבריאות או הירדמות מול מסך לא מעודדת הירדמות נכונה ועצמאית. ערכו בדק בית, הכינו רשימה של מאפיינים מזיקים בהרגלים הנוכחיים ולאט לאט התחילו לשנות את ההרגלים לכאלו בריאים יותר. אם יש צורך לשנות את הרגלי בני המשפחה, עשו זאת במקביל.

מהם הרגלים נכונים? ילדים צעירים צריכים לישון בקירוב 10 שעות בכל יממה, ילדים שכבר לא ישנים בצהריים ישנים את כל שעות השינה שלהם בלילה. לילדים עם הפרעות בשינה מומלץ לשקול ויתור על שנת הצהריים כדי להביא את הילדים עייפים יותר לשעת ההירדמות בערב. נסו להשכיב את הילדים בשעה מוקדמת אבל לא מוקדמת מדי, שיהיו עייפים וירדמו לבדם במיטה. ילדים רבים זקוקים לסיוע בשלב הזה ולכן באופן אישי צריכה להיות מותאמת תוכנית התערבות שתעזור לכם ההורים לעזור לילדים. זה אפשרי.

הרגלים נכונים כוללים טקס שינה ברור וקבוע. אהוב וחביב, הכולל את סדרת הפעולות הדרושה לכל אדם להתארגנות ערב (ארוחת ערב, מקלחת, סיפור ולמיטה) וכל הורה יכול לבחור לעצמו את סדרת הפעולות הרלוונטית אליו ואל האופי המשפחתי אך יותר מכל חשוב שהסדר ישמר. סדר לכל אדם ולילדים על הרצף במיוחד מאפשר קרקע יציבה, שגרה ברוכה שמגבירה את הסיכוי שהילד ישתף פעולה עם מה שצפוי לו ולו בשל העובדה שישנה חזרתיות בעשייה שמתחברת לדרך המחשבה של אנשים על רצף האוטיזם.

הרגלים נכונים כוללים חזרה למיטה בלילה כשיש יקיצה לא מתוכננת. גם אם קשה להירדם, באופן ברור חשוב לא לאפשר אוכל שתייה או כל פעילות מעוררת אחרת כגון משחק או מסך ולו כדי לשדר שעכשיו ישנים ולא משחקים. ביצירת הרגלים נכונים אנחנו לא רק משפרים את המצב אלא גם מונעים מהבעיה להסלים. ילדים שמקיצים באמצע הלילה ומגלים שנפרש בפניהם גן שעשועים שההורה מפעיל, ימשיכו להקיץ וליהנות מכך שוב ושוב לעומת ילדים שישתעממו ויקצרו את משך היקיצה.

מתייעצים עם רופא. מאחר ויתכן שישנו עניין רפואי ישנה חובה להתייעץ עם רופא, תחילה עם רופא ילדים, בהמשך עם נוירולוג ויש המגיעים גם למעבדה לחקר הפרעות בשינה שמאפשרות אבחנה מקיפה יותר. סביר שרופא יערוך בדיקות שלמרות שלעתים קשה לבצע אותן עם ילד מיוחד כגון בדיקת דם, הן חשובות כדי לראות את התמונה השלמה, אל תוותרו עליהן. עוד דבר שסביר שרופא יציע הוא תוסף הורמונלי שנקרא מלטונין. זהו תוסף הורמונלי שמאפשר איזון של ההורמון בגוף ומעודד תהליכי הירדמות נכונים. ההורמון המדובר בגופו של כל אחד מאיתנו פשוט “מוריד את המפסק הראשי” ומאותת לנו לעצום את העיניים ולהירדם. כשישנו חוסר בהורמון השינה ההירדמות מבוששת לבוא ואז כל פעולה שנעשה סביב הילד לא תעודד מספיק את הירדמותו, נדרשת עזרה מבפנים. מחקרים רבים מראים כי באופן מובהק ישנו חוסר בהפרשת הורמון השינה מלטונין בקרב ילדים על רצף האוטיזם וכי תוסף הורמונלי כזה יכול לאזן ולשפר באופן משמעותי את הרגלי השינה (הירדמות ומשך השינה) בלילה.

לסיכומו של דבר, ידע הוא כוח, לדעת שישנם ילדים רבים על רצף האוטיזם שחווים ומציגים הפרעות בשינה מהווה מקור כוח עבור ההורים. בעיקר בשל כך שמחלחלת ההבנה כי הבעיה ככל הנראה איננה באופי של הילד או בחינוך של ההורים. הורים רבים מדווחים כי יש בכך נחמה פרוטה. בנוסף, המדע מתקדם, המחקר מתפתח ולשמחתנו עם השנים נבחנים פתרונות ומוצגים כאפשרות ריאלית לבעיה של הפרעות בשינה. יש היום לא מעט כאלו ומומלץ לתת לכך הזדמנות וליישם, איכות החיים שלכם ושל ילדכם חשובה.

לילה טוב!

שיתוף המאמר

שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
× דברו איתנו בווטסאפ