רצף האוטיזם הינה לקות נוירו התפתחותית ששכיחותה עלתה בשנים האחרונות לאין שיעור ועומדת היום על 1:49 לידות, כאשר היחס בין בנים לבנות הוא 4:1. מעבר לעלייה בשכיחות שניתן לדון בה ובגורמים הרבים שהביאו לעלייה זו, ניתן גם לראות ירידה בגיל האבחון מגיל 3 שהיה מקובל בעבר לגילאי שנה ואף פחות מכך בשנים האחרונות.
תמימות דעים קיימת בקרב המאבחנים השונים (נוירולוגים פסיכיאטרים או פסיכולוגים) והיא כי בצד האבחון ובמיוחד אחריו יש לנקוט בכל האמצעים לטפל בילד המאובחן מהר ובאופן מקיף ככל שניתן. טיפול מאוחר, המתנה עם מועד התחלת הטיפול או טיפול מינורי ומצומצם לאורך השבוע לא יביא להישגים משמעותיים. רצף האוטיזם הינו מצב נוירולוגי בעל גמישות שמתאפשר לשנותו לטובה ולאפשר רמות תפקוד ויכולות גבוהות בהתאם לטיפול שניתן בגיל צעיר ולכן יש להפקיד על כך. בזריזות אך לא בפזיזות יש להתחיל בטיפול.
בשלב מוקדם בו הוריו של הילד עם צרכים מיוחדים (עיכוב התפתחותי או רצף האוטיזם) מבינים כי יתכן והילד חווה קושי התפתחותי ויש לטפל בו, נשאלת השאלה באיזו גישת טיפול לנקוט? אנחנו מאידך מכוונים את ההורים לשאלה מאתגרת יותר- למה יש צורך לבחור בין גישות הטיפול? אולי אין בעצם צורך בכך? נסביר.
אין ספק כי ידע הוא כוח וכי היכרות עם הגישות השונות לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים היא הכרחית על מנת לשקול השמה בגן כזה או אחר, בי”ס או כיתה כזו או אחרת או בחירת טיפול ביתי כזה או אחר. לא רק זאת אלא שיש לבחור גישה טיפולית שמתאימה לאג’נדה החינוכית בבית המשפחה. לא ניתן יהיה לנקוט בגישה טיפולית שעקרונותיה מתנהלים אחרת לגמרי מהנטייה הטבעית של ההורים. השלב הראשון לקראת טיפול יהיה למעשה להכיר את הגישות שונות (הגישה ההתנהגותית, הדינמית ומה שביניהן). על קצה המזלג- הגישה ההתנהגותית (ניתוח התנהגות יישומי ABA) היא גישה חינוכית- התפתחותית מבוססת מחקר אשר עוסקת בהשפעת הסביבה על האדם כך ששינוי בסביבה ייצור בסופו של תהליך שינוי לטובה בתפקודו של הילד המטופל. שתי המטרות המרכזיות בטיפול הן הקניית מיומנויות למידה עצמאיות וצמצום פערים התפתחותיים. הגישה הדינמית (DIR) היא גישה התפתחותית על פיה קיימים מספר שלבים בהתפתחות הרגשית של הילד והמטפלים בגישה זו עוסקים באיתור השלב ההתפתחותי בו הילד נמצא מתוך כוונה להצעיד אותו אל עבר השלבים הבאים בקצב שלו תוך התייחסות לפרופיל החושי של הילד המטופל.
אחרי שההורים ערכו היכרות בסיסית של ספרות אודות גישות הטיפול השונות (מבוססת ולא מאמרי רשת כאלו ואחרים) ואספו מידע מזדמן (עדויות של הורים אחרים, סרטים, הרצאות וכו) בדרך כלל ההורים יהיו בשלים לשלב הבא והוא בחירת המסגרת החינוכית של הילד. גם כאן סביר שהאתגר יהיה לא למצוא מסגרת חינוכית גם גישה טיפולית מסוימת אלא למצוא מסגרת שמאפשרת ומתחייבת על כמה שיותר אינטראקציה דרך למידה יחידנית. כל אנשי הטיפול שמעניקים למידה יחידנית ובתנאי שהיא מותאמת אישית יאפשרו קידום משמעותי של הילד, מעצם העובדה כי הם יהיו שם לסייע כשמתקשה ולעודד כשמצליח. לא חשוב אם קוראים לגישה כזו ניתוח התנהגות יישומי ABA או גישה התפתחותית DIR, מפתיע אך תתפלאו כמה הגישות בסופו של דבר דומות.
השלב הבא יהיה לקבל הדרכת הורים מעשית, הדרכת הורים הינו מושג גדול ומשמעותי שכולל בתוכו בדרך כלל אסטרטגיות שונות ומגוונות לסייע. ישנן הדרכות הורים בקליניקה של אנשי מקצוע כגון פסיכולוג או עובדת סוציאלית, ישנן הדרכות הורים שממוקדות בקבלת החלטות במסגרת החינוכית וישנן הדרכות הורים שמתקיימות בבית המשפחה עם הילד, הדרכה מעשית כזו מתקיימת בדרך כלל במסגרת הטיפול ההתנהגותי (ABA) והיא מומלצת מכמה סיבות: מאפשרת להכיר את המאפיינים הייחודיים של הילד (חוזקות וחולשות בהיבט התפתחותי) מה שלעיתים קשה לאתר לבד ללא איש מקצוע, מאפשרת לקבל כלים משמעותיים בזמן אמת לקידום מיומנויות התפתחותיות וגם פתרון בעיות לאתגרים וקשיים שונים (תקשורתיים, התנהגותיים) שהילד מפגין בסביבה הביתית, מאפשרת שינוי הרגלים בבית המשפחה מה שמלווה את הילד לאורך היום ובסביבה הטבעית שלו לטובת שיפור חיי היומיום שלו ושל בני המשפחה. הדרכה כזו גם נוחה כי היא מתקיימת בבית המשפחה ועם הילד.
לסיום, שילוב גישות ואסטרטגיות היא הדבר הנכון למשפחה שגדל בה ילד עם צרכים מיוחדים. כל עוד ההורים מגלים מעורבות בטיפול, שותפים בהחלטות, לומדים את התיאוריה והרציונל בבסיס כל המלצה טיפולית ושומרים על סנכרון מטרות טיפוליות בין כל הגורמים המעורבים ואלו שומרים על כבוד הדדי ודיאלוג פתוח- רק טוב יצא.
מקורות:
צחור ד’. רצף האוטיזם: תסמונת במגמת עלייה: אטיולוגיה, גורמי סיכון, וחשיבות האבחון והטיפול המוקדם. הרפואה. 2012(3):4-162.
גרינספן ס’, וידר ס’, סימונס ר’. ילדים עם צרכים מיוחדים: מדריך לעידוד צמיחה אינטלקטואלית ורגשית. קרית גת: קוראים הוצאת ספרים; 2003.
American Psychiatric Association. Diagnostic and statistical manual of mental disorders (DSM-5). American Psychiatric pub; 2013
Cooper, J. O., Heron, T.E., Heward, L.H. (2007), Applied Behavior Analysis (3nd edition), Pearson, Merill, Prentice Hall. Chapters 1-31.
Zachor DA, Ben-Itzchak E, Rabinovich A, Lahat E. Change in autism core symptoms with intervention. Research in autism spectrum disorders. 2007; 1(4): 304-17
